רישום סימן מסחר בישראל: איך מגנים על המותג שלכם?

שם העסק, הלוגו והסיסמה הם הזהות המסחרית שלכם – מה שהלקוחות מזהים, זוכרים ומחפשים. ככל שהעסק גדל, ערך המותג עולה, ואיתו הסיכון שמתחרה ישתמש בשם דומה או אף יקדים אתכם וירשום אותו על שמו. רישום סימן מסחר הופך את המותג לנכס מוגן, והוא רלוונטי כבר בראשית הדרך.

איור: תעודת רישום עם חותם רשמי, סמל סימן מסחר רשום ופטיש שיפוטי

מהו סימן מסחר ומה נותן הרישום?

סימן מסחר (Trademark) הוא סימן המשמש, או המיועד לשמש, לזיהוי מוצרים או שירותים של עסק מסוים. פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 מגדירה "סימן" באופן רחב: אותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים וצירופם, בשני ממדים או בשלושה. לכן אפשר לבקש רישום לשם, ללוגו, לסיסמה, לצורה תלת-ממדית של מוצר או אריזה.

הרישום בפנקס סימני המסחר, המנוהל על ידי רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, מעניק זכות בלעדית לעשות שימוש בסימן ביחס למוצרים והשירותים שבגינם נרשם: אפשר לתבוע מפר, לבקש צו מניעה ופיצויים, להעניק רישיונות שימוש ולמכור את הסימן. גם סימן שאינו רשום עשוי לזכות להגנה מסוימת, בין היתר מכוח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, כגון עוולת גניבת עין (passing off), אולם הוכחת זכויות בסימן שאינו רשום ארוכה ומורכבת בהרבה.

מתי כדאי לרשום, ולמה לא לדחות?

אפשר להגיש בקשת רישום גם לפני שהחל השימוש בפועל, שכן לפי הפקודה די בכך שהסימן מיועד לשמש את המבקש. דחיית ההגשה עלולה להסתיים בכך שגורם אחר יקדים וירשום סימן זהה או דומה באותו תחום, ואז יידרש הליך משפטי לביטול הרישום הקודם שתוצאתו אינה ודאית. כמו כן, משקיעים ורוכשים בוחנים קניין רוחני במסגרת בדיקת נאותות (Due Diligence), ומותג רשום הוא נכס מדיד המעלה את ערך החברה.

מה אפשר לרשום, ומה יסורב?

התנאי המרכזי לרישום הוא אופי מבחין: הסימן צריך לאפשר לציבור להבחין בין המוצרים או השירותים שלכם לבין אלה של אחרים. סימן גנרי או מתאר יסורב בדרך כלל, בעוד שסימן מרמז, מומצא או שרירותי ניצב בסיכוי טוב יותר. במקרים מתאימים אפשר להוכיח שהסימן רכש אופי מבחין באמצעות שימוש ארוך ונרחב (אופי מבחין נרכש – acquired distinctiveness).

בית המשפט העליון קבע, בעניין אוגוסט שטורק נ' אלפא אינטואיט (ע"א 11487/03), כי צורת מוצר יכולה עקרונית להירשם כסימן מסחר תלת-ממדי רק אם הוכח שהציבור למד לזהות באמצעותה את מקור המוצר, ובלבד שלצורה אין תפקיד שימושי או עיצובי משמעותי.

קיימות גם עילות פסלות, ובהן, באופן שאינו ממצה: סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סמלים ממלכתיים מסוימים, סימן הכולל דיוקנו של אדם ללא הסכמתו, וסימן הזהה לסימן קודם או דומה לו עד כדי הטעיה באותם מוצרים ושירותים או בקרובים להם. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע מבחן משולש לבחינת דמיון מטעה: מראם וצלילם של הסימנים, סוג המוצרים וחוג הלקוחות, ויתר נסיבות העניין – והכול מנקודת מבטו של הצרכן הסביר. סימן מסחר ידוע (well-known mark) זוכה להגנה רחבה יותר, ובתנאים מסוימים גם מעבר למוצרים ולשירותים שבגינם נרשם.

לפני ההגשה: בדיקת קדימות ובחירת סוגים

הצעד הראשון הוא חיפוש קדימות במאגר סימני המסחר הישראלי, שאפשר לערוך באופן עצמאי וללא תשלום באתר רשות הפטנטים. חיפוש מקצועי בוחן דמיון ויזואלי, פונטי ומושגי, ומסייע להעריך את סיכויי הרישום עוד לפני שמשלמים אגרה. במקביל בוחרים את סוגי המוצרים והשירותים לפי הסיווג הבינלאומי (סיווג ניס – Nice Classification), המחלק מוצרים ושירותים ל-45 סוגים. ההגנה חלה רק על מה שנרשם: בחירה צרה מדי משאירה חורים בהגנה, ובחירה רחבה מדי מייקרת את הבקשה ועלולה לחשוף אותה לבקשת מחיקה בשל אי-שימוש.

שלבי ההליך וכמה זמן זה לוקח

  1. הגשת הבקשה – הבקשה מוגשת באופן מקוון לרשם, עם ייצוג גרפי של הסימן, מפרט המוצרים והשירותים ותשלום אגרה.
  2. בחינה – הבוחן בודק את תקינות הבקשה, את האופי המבחין של הסימן, את עילות הפסלות ואת יחסו לסימנים קודמים.
  3. הסתייגויות הבוחן (Office Action) – אם מתעורר קושי, אפשר להגיב בטיעון משפטי, לצרף ראיות או לתקן את הבקשה, במועד הקצוב לכך.
  4. קבלה ופרסום – הבקשה שאושרה מתפרסמת לציבור, ונפתחת תקופה של שלושה חודשים שבה כל אדם רשאי להגיש התנגדות לרישום.
  5. רישום ותעודה – אם לא הוגשה התנגדות, או שהיא נדחתה, הסימן נרשם ומופקת תעודת רישום. הרישום חל למפרע מיום הגשת הבקשה, לתקופה של עשר שנים.

משך ההליך משתנה בהתאם לעומס הבחינה, להסתייגויות ולהתנגדויות; בהליך חלק יחסית עשויה לעבור כשנה, ולעיתים יותר מכך. במקרים מוצדקים אפשר לבקש בחינה מזורזת (בחינה על אתר) בתשלום אגרה נוספת, למשל כאשר גורם אחר עושה שימוש בסימן ללא רשות, או כאשר מתכוונים להגיש בקשה בינלאומית המבוססת על הבקשה בישראל.

כמה עולה רישום סימן מסחר?

האגרות המשולמות לרשות הפטנטים נקבעות בדין ומתעדכנות מדי שנה, וכדאי לבדוק את התעריף העדכני בעת ההגשה. חשוב לדעת: האגרה משולמת בעד הבדיקה, והרישום עצמו אינו מובטח מראש. האגרה בעד בחינה מזורזת משולמת בעד הגשת הבקשה לבחינה מזורזת בלבד. שכר הטרחה המשפטי משתנה בהתאם למורכבות התיק, ואפשר לפנות למשרד לקבלת הערכה מותאמת לאחר בחינת הצרכים.

תוקף הרישום, שימוש וחידוש

רישום סימן מסחר תקף לעשר שנים מיום הגשת הבקשה, וניתן לחדשו ללא הגבלה, בכל פעם לתקופה של עשר שנים נוספות. סימן רשום שלא נעשה בו שימוש כנה במשך שלוש שנים רצופות עלול להימחק מן הפנקס בבקשת צד שלישי, ולכן כדאי לעשות שימוש בסימן כפי שנרשם, לתעד את השימוש ולעקוב אחר מועדי החידוש. העברות בעלות ורישיונות שימוש בסימן רשום נרשמות בפנקס, והרישום חשוב להוכחת הזכות ולשמירתן כנגד צדדים שלישיים.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

  1. דחיית ההגשה עד שהעסק יצליח – בינתיים עלול גורם אחר להקדים אתכם ברישום.
  2. בחירת סימן מתאר מדי – סימן כזה צפוי להיתקל בקושי בבחינה, וגם אם יירשם, ההגנה עליו צרה.
  3. הסתמכות על רישום החברה ברשם החברות או על רכישת דומיין – אלה אינם מעניקים זכויות בסימן מסחר.
  4. התעלמות מהסתייגות של הבוחן או אי-עמידה במועדים – הבקשה עלולה להידחות.
  5. שימוש בסמל ® לפני הרישום – יש להימנע מכך; הצגת סימן כרשום שלא כדין עלולה להיות עבירה לפי הפקודה.

הרשימה אינה ממצה.

הגנה בחו״ל: פרוטוקול מדריד והגשה ישירה

רישום סימן מסחר הוא טריטוריאלי: רישום בישראל מגן בישראל בלבד. מאז ספטמבר 2010 ישראל חברה בפרוטוקול מדריד (Madrid Protocol), המאפשר להגיש בקשה בינלאומית אחת באמצעות רשות הפטנטים אל הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), ולייעד בה מדינות חברות רבות, כשכל מדינה מיועדת בוחנת את הבקשה לפי דינה. יש לקחת בחשבון כי במשך חמש שנים תלוי הרישום הבינלאומי בבקשה או ברישום הבסיסי בישראל. לחלופין, אפשר להגיש בקשות ישירות בכל מדינה באמצעות עמית מקומי.

ליווי משפטי ברישום סימן מסחר

ההבדל בין מותג מוגן למותג חשוף מתחיל לפני ההגשה: בבחירת הסימן, בבדיקת הקדימות, בניסוח מפרט הסוגים ובאסטרטגיית הרישום בישראל ובחו"ל, ונמשך במענה מקצועי להסתייגויות, בעמידה במועדים ובשמירה על הרישום לאורך זמן.

לתיאום פגישה בנושא רישום סימן מסחר והגנה על מותגים ניתן לפנות למשרד כרמית ודיסלבסקי, עו"ד ונוטריון.

המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

עוד בנושא

אתגרים נפוצים בהקמת סטארטאפ

ישנם לא מעט אתגרים בהקמת סטארטאפ! להלן, מספר סוגיות בודדות (אין המדובר ברשימה מקיפה של סוגיות) שיש לקחת בחשבון במסגרת הקמת המיזם: בחירת מבנה הפעילות המתאים למיזם, כגון פעילות כיחיד,

קרא עוד >>