הסכם פרילנסר: כך מגדירים נכון את מערכת היחסים

הסכם פרילנסר, שנקרא גם חוזה פרילנסר או הסכם התקשרות עם פרילנסר, מסדיר את ההתקשרות בין עסק לבין אדם הנותן שירות כעצמאי. אין די בכותרת "פרילנסר" כדי לקבוע את מעמדו לפי הדין, ולכן הסכם מסודר מגדיר את ההתקשרות כראוי ובוחן אם היא אכן נראית כך גם במציאות.

מה מעמדו של פרילנסר לפי הדין?

פרילנסר הוא אדם שמספק שירותים לעסקים ולארגונים כעצמאי, בדרך כלל לפי פרויקט או לפי משימה מוגדרת. מדובר במעצבים, מתכנתים, כותבי תוכן, יועצים, צלמים ובעלי מקצוע נוספים. המונח "פרילנסר" נפוץ בשוק, וגם המונח "עובד" אינו מוגדר בחוק באופן כללי. את המבחנים לקביעת מעמדו של אדם כעובד פיתחה הפסיקה. השאלה המשפטית היא אם האדם הוא קבלן עצמאי הנותן שירות, או עובד לכל דבר.

קבלן עצמאי מנהל עסק משלו. בבחינת השאלה אם האדם מנהל עסק עצמאי נבחנים, בין היתר, נשיאה בסיכונים ובהוצאות ובעלות על ציוד. קבלנים עצמאיים, ככלל, אינם זכאים לזכויות המגן המוענקות לעובדים. עצמאי נדרש להודיע על תחילת עבודתו לביטוח הלאומי, וכן לחובות רישום, דיווח ותשלום לפי דיני המס, ובהן רישום לצורכי מע"מ ותשלום מקדמות על חשבון מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי. עובד, לעומת זאת, פועל במסגרת העסק של המעסיק ובהשתלבות בו.

הסכם פרילנסר אינו קובע אם מדובר בעובד או בקבלן עצמאי

בית הדין לעבודה בוחן את המהות ולא את הכותרת. לפי הפסיקה, מעמדו של אדם כעובד אינו נקבע על ידי הצדדים אלא לפי נסיבות העניין כהווייתן. הפסיקה קבעה מבחן מעורב שבמרכזו מבחן ההשתלבות: האם העבודה היא חלק ממערך הפעילות של הארגון, והאם היא נעשית במסגרת עסק עצמאי של האדם. לצד מבחן ההשתלבות נבחנים מבחני משנה, ובהם הכפיפות, אופיו האישי של העיסוק, אופן הניכוי והתשלום למס הכנסה, לביטוח הלאומי ולמע"מ, ואופן ראיית הצדדים את היחסים ביניהם. ההכרעה מתבססת על התמונה הכוללת של הנסיבות.

אופן הניכוי והתשלום לרשויות והגדרת הצדדים את היחסים הם מבחני משנה, שניתן להם משקל במקרים שבהם המבחנים האחרים אינם מכריעים. בית הדין הארצי לעבודה הכיר בשנת 2024 ביחסי עבודה עם מתווך נדל"ן שהוגדר בהסכם כקבלן עצמאי, בין היתר משום שעבודתו הייתה חלק מליבת פעילותו של המשרד ושבוצעה עבור לקוחות המשרד ובהתאם להנחיותיו.

מה עלול לקרות אם ייקבע בדיעבד שהיו יחסי עבודה?

מי שהוגדר כקבלן עצמאי רשאי לתבוע, גם לאחר סיום ההתקשרות, הכרה ביחסי עבודה. במקרה האמור בית הדין הארצי קבע שהתקיימו יחסי עבודה והחזיר את התיק לבירור זכויותיו הכספיות הנובעות מהם. בהרכב מורחב קבע בית הדין הארצי כללי התחשבנות: זכויות העובד מחושבות לפי שכר חלופי של עובד שכיר ככל שהמעסיק הוכיח אותו, ולכל היותר ניתן לקזז את הפער שבין השכר החלופי לבין התמורה הקבלנית כנגד הזכויות שנפסקו, ולא מעבר לכך. לכן חשוב לבחון את אופי ההתקשרות לפני שחותמים, ולא רק לנסח אותה.

מתי משתמשים בהסכם פרילנסר?

ההסכם מתאים כשעסק, חברה או סטארטאפ מתקשרים עם אדם עצמאי לביצוע שירות מוגדר, ללא העסקה כעובד. ההסכם מסדיר את ההתקשרות מראש ונועד להקטין מחלוקות לגבי היקף העבודה, התמורה והזכויות בתוצר.

מה מסדיר הסכם פרילנסר?

להלן נושאים מרכזיים, ללא רשימה סגורה:

  • תיאור השירות, התוצרים ולוחות הזמנים, וכן אופן אישור העבודה.
  • התמורה ומועדי התשלום.
  • מעמדו העצמאי של הפרילנסר, לרבות היעדר בלעדיות כלפי המזמין ואחריותו לרישום ולדיווח לרשויות.
  • זכויות קניין רוחני בתוצר. ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, היוצר הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים אלא אם הוסכם אחרת בין המזמין לבין היוצר, ובכפוף לחריגים הקבועים בחוק. העברת זכויות יוצרים או מתן רישיון ייחודי טעונים מסמך בכתב, ולכן חשוב להסדיר זאת בהסכם.
  • סודיות (NDA) והגבלות על שימוש במידע.
  • אחריות ופיצוי במקרה של הפרה.
  • תקופת ההתקשרות ואופן סיומה.

למי מתאים הסכם פרילנסר?

ההסכם מתאים לעסקים וחברות, ובכללן חברות בראשית דרכן, המתקשרים עם נותני שירות עצמאיים. הוא מתאים גם לפרילנסרים המבקשים בהירות לגבי התמורה, היקף העבודה והזכויות בעבודתם. כשהקשר בין הצדדים הוא קבוע, אישי ומשולב בפעילות הארגון, ייתכן שנכון להתקשר בהסכם העסקה.

לפני חתימה כדאי לפנות לעורך דין העוסק בהסכמים מסחריים, כדי להתאים את ההסכם לאופי ההתקשרות בפועל.

כרמית ודיסלבסקי, עו"ד ונוטריון

עוד בנושא